בירוביג'אן - שכונות ורחובות

מאת: בלהה נחמן

פעם היו במושב שמות ציוריים ועתירי דמיון: "בירוביג'אן ", "עבר-הירדן", "חבש". ומה היום? "הרחבה צפונית" ו"הרחבה דרומית". Sic transit Gloria mundi    (כך חולפת תהילת העולם). נספר קצת על השכונות של פעם ועכשיו במושב עין-ורד ועל הרחובות של ימינו.

ראשית כל – שם המקום. המושב נוסד בשנת 1930 ונקרא בשם זמני "ארגון חקלאי תל-אביב", כשם הארגון שהתיישב בו. כעבור זמן מה חיפשו שם קבוע ליישוב. התברר שבעבר היה כאן מעיין, שנקרא על ידי הערבים שגרו בסביבה בשם "עין אל-וארדאת". מכאן עלתה הצעת ועדת השמות של קק"ל לשם "עין-ורד".

והשכונות כיצד נוצרו? מסיבות של טופוגרפיה ובעלות על הקרקע המושב נבנה בתפזורת ונוצרה מעין חלוקה לשכונות.

בלב הכפר נמצאת באופן טבעי שכונת "המרכז". שם מתכנסים לאספות לחגיגות ולאירועים שונים, שם מוסדות הציבור, כמו בית-עם צרכנייה ומרפאה, ושם הבתים הראשונים שבנו המתיישבים.

 

בחלק הצפון-מזרחי של המושב נמצאת שכונת "בירוביג'אן". על שום מה? כאשר חילקו את המגרשים בין החברים הראשונים, השטח נראה שומם ומרוחק מהמרכז, כל כך רחוק כמו מחוז בירוביג'אן שבסיביר (שבאותו זמן הוכרז כמחוז התיישבות ליהודים).

ומן הצפון אל הדרום – החלק הדרומי של הכפר נמצא מעבר לדרך הראשית ומעבר לאפיק ואדי הנמשך ממזרח למערב. בימים הרחוקים ההם, מדי חורף זרמו שם מים רבים לכיוון נחל פולג. לעתים הזרימה הייתה כה עזה שלא ניתן לחצות את הוואדי. הוואדי קיבל את השם "ירדן" והשכונה שמעבר לו נקראה "עבר-הירדן".

והייתה גם שכונה מערבית שכונתה בשם "חבש". על מקור השם יש גרסאות שונות. יש אומרים: "חבש" בערבית – תרנגול הודו, שהיו מגדלים שם בחצרות. ויש אומרים: המתיישבים יוצאי גרמניה שגרו שם חבשו כובעים לפי אופנת הבריטים בחבש. אולי.

עד כאן השכונות הראשונות. בשנת 1950 נוספו אדמות למושב ומספר המשקים גדל. שכונה חדשה הוקמה סמוך למרכז הכפר. השכונה נקראה בשם "הרחבה" (כיום רחוב הדרור). בהרחבה התיישבו חברים חדשים, קבוצת עולים מאירופה שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה. הם נקלטו במושב והיו לחקלאים.

בשנות ה-90 הצטרפה אלינו "השכונה החדשה" (רחוב הפרסה). שטח ציבורי שהיה במרכז הכפר חולק למגרשים ונרכש על ידי תושבים שאינם חקלאים. הם בנו בתים ונטעו גנים והרי שכונה קטנה וחמודה.

ובשנות ה-2000 , טרי-טרי – עוד שתי הרחבות: מצפון ומדרום. שטחים חקלאיים הופשרו לבנייה, חולקו למגרשים – לבני הכפר (דור שלישי) ולמתיישבים מבחוץ. כיום מתנוססים שם הבתים החדשים ומספר התושבים בכפר הוכפל.

מבנה הכפר השתנה מבחינת הנוף ומבחינה חברתית. יש המתגעגעים אל הימים של פעם, של הכפר הקטן שבו כולם מכירים את כולם ויודעים מה מתבשל בסיר של השכן. לעומת זאת, יש רווח ותועלת בגידול האוכלוסייה. התושבים החדשים, רובם משפחות צעירות, הם תוספת מבורכת לחיי החברה והתרבות של הכפר כולו.

ועכשיו – לרחובות במושב. בשנות ה-90 עלה הצורך לקבוע שמות לרחובות, דבר שהיה מיותר לגמרי בכפר הקטן של פעם. נבחרה ועדה, ישבה ודנה, ונקבעו שמות לרחובות. להלן השמות.

תחילה  - בכפר הוותיק. שם הוחלט להתבסס ככל האפשר על ההיסטוריה של המושב ועל אתרים בכפר. כך נקבעו השמות האלה: הראשונים, הדרים, הצאלון, הדרור, הנוער, הפרסה, באר-גן ("בירוביג'אן"), הבריכות, הפרדס, הנחל, הירדן ("עבר-הירדן"), המעיין.

להרחבה הצפונית נבחרו שמות של צמחים שגדלו או גדלים עדיין בסביבות המושב: אלון, שיזף, צבעוני, כלנית, סייפן, תורמוס, סביון.

להרחבה הדרומית הקטנה נבחרו שמות של פירות הדר: תפוז, לימון.

מאז נקבעו שמות הרחובות התברר שהם אמנם מסייעים להתמצאות של תושבים ושל אורחים במושב.

שימו לב: בקרוב יושלמו השלטים ברחובות ובכיכרות, ויהיה עוד חידוש מסעיר: מספרים לבתים. שיהיה לכולנו בהצלחה.

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...



כל הזכויות שמורות למושב עין ורד  |  הוספה למועדפים   |  הפוך לעמוד הבית  |  חזור למעלה

עיצוב: Tween-id

 

לייבסיטי - בניית אתרים